עובר על פוסטים בקבוצות מקצועיות בפייסבוק, גיוס, משאבי אנוש, you name it,
אחד הדברים שמפתיעים אותי כל פעם מחדש, זה חוסר היכולת שלנו להתחבר לנקודת המבט של העובד/מועמד כאילו מעולם לא היינו כאלה, בפוזיציה הזו.
אתן דוגמא,
מישהי שאלה למה כשפרסמה מודעה וביקשה במפורש לא לפנות בפרטי אנשים פנו אליה בפרטי. אני אסביר למה. ככה.
כי אחת מהציפיות הבסיסיות שלנו מהארגונים שנותנים לנו שירות לקוחות היא זמינות מיידית בכל פלטפורמה, וזה לא מתבטל כשאני מועמד, הציפייה הזו נשארת. כי היא חלק ממנגנון על שלנו כצרכנים שנקרא נוחות.
אז חלק מהתגובות היו, מועמד שלא מבין את הנקרא במודעה אז כנראה לא יתאים כעובד. יש שטות גדולה יותר מזו??? הרי אותה אשת גיוס קיבלה עשרות פניות זאת אומרת,
או שכל המועמדים לא מבינים את הנקרא, או שאנחנו המגייסים לא נתנו מענה מספיק טוב ליצירת קשר.
כי המועמדים לא מאמינים שמישהו יחזור אלינו במייל אז הם מעדיפים לשלוח הודעות פרטיות למי שהעלה את המודעה, גם במחיר הפרת ההנחיה הישירה
.
.אבל הנקודה היא לא זו, יש למועמדים ועובדים ציפיות בכל נקודת מגע, ברובן בסיסיות עד כדי כאב.
תלוש שכר, יש מלא שאלות בתלוש הראשון… נכון?
טוב, בואו נעשה לומדה, אה.. עדיין יש שאלות? טוב, בואו נעשה קבלת קהל טלפונית בין השעות 13-15 בימים זוגיים…
איך אחרי כל כך הרבה הסברים הם עדיין לא מבינים?
זה לא שהם לא מבינים, זה שהציפייה הבסיסית שלהם היא שאם יש להם שאלות אז שיוכלו לקבל את התשובות בשנייה שעולה השאלה…
להיכנס בזמן לריאיון, להסביר איפה חונים כשמגיעים בפעם הראשונה, איך מממשים את ההטבה הספציפית?
ציפיות, הדבר החמקמק הזה, שאם רק נשאל את העובדים נדע למפות אותו בכל נקודת מגע.
בתמונה, חברה שהצליחה למפות את הציפייה הבסיסית בהנחת משלוח, שלא אתבלבל ואדע איפה השליח הניח את המשלוח, ובגלל שהיא הבינה את הציפייה נתנה לה מענה מושלם, לא פחות.
אז איך אנחנו מגדירים חווית עובד?
בדיוק ככה. מימוש הציפייה.
לא קוביית שוקולד עם הקפה של הבוקר…
סתם, אולי כן. אבל לא רק
